מה עושים כשאין הסכמה בין ההורים על השם?

תשובה:

הגם שההורים הם הממונים הבלעדיים על נתינת השם לילדיהם, הנה מטבע בני אדם, לא תמיד יש הסכמה הדדית ביניהם על השם שיינתן לבנם או בתם, מה שעלול לגרום למתיחות ביניהם ולמחלוקת, חלילה. בכדי שלא להגיע למצב זה יש מנהגים שונים בקהילות ישראל המסדירים את קריאת השם באופן כזה שפעם תינתן העדפה לשם אותו בוחר האב ופעם לשם בו בחרה האם.

הרבי כתב שבמקום שאין מנהג מיוחד, אזי את השם לילד הראשון נותן האב, את השם לילד השני נותנת האם וכך הלאה על זה הסדר[1].

אך עם זאת, ברור ופשוט שהשם שבכל אופן השם צריך להיות מוסכם ומקובל על שני ההורים יחד והסדר זה רק נועד להקל על ההחלטה המשותפת[2].

באם למרות הכל לא מצליחים ההורים להגיע להסכמה אודות השם – יביאו הדברים לפני הרב במקומם ויעשו כהוראתו[3].

[1] אגרות קודש כ"ק אדמו"ר ח"ה ע' קכג. חי"ח סו"ע קיא. וראה בהרחבה קובץ אור ישראל גל' מז ע' ריב ואילך. [2] אגרות קודש כ"ק אדמו"ר ח"ו ע' ד. ח"ח ע' קצא. ח"י ע' רמב. חי"ג ע' קמו. חי"ד ע' רנו. אוצר מנהגים והוראות – יורה דעה ע' קפו. אוצר סגולות הרבי פ"ו הע' 3. וראה גם יחידות שהובאה בהתקשרות גל' תרעג ע' 9 [ודלא כפי שהבין בכיצד נחנך את ילדינו שם, שזכות הקדימה בנתינת השם מקנה גם את הזכות להיות "פוסק אחרון" בענין, אלא הכל צריך להיות בהסכמת שני ההורים, אלא שזכות הקדימה היא להציע את השם ולדון ע"כ עם בן-הזוג עד שיגיעו להסכמה, כנ"ל בפנים]. ולהעיר מספר התולדות כ"ק אדמו"ר מהר"ש ע' 7, שביום הברית שלו, הלך אביו, כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, להתדבר עם זוגתו הרבנית, על דבר קריאת שם הנולד. [3] אגרות קודש כ"ק אדמו"ר חכ"ז ע' תקכג. ויתכן דמרא-דאתרא לאו דוקא, אלא שיציעו הספק לפני הרב דקהילתם והוא יורה דרכם. וראה שבח הברית, הלכות ומנהגי מילה, סי' כא ס"ה.