מסופק אם כבר בירך ברכות השחר, האם יכול להחמיר ולברך?

תשובה:

כלל הוא בידינו ש'ספק ברכות – להקל', כלומר, מאחר שעוון נשיאת שם ה' לשווא הוא דבר חמור, לכן באם יש לנו ספק האם אנו מחויבים לברך איזו ברכה, אנו נוקטים להלכה שלא לברך, שכן אם אין כאן חובת ברכה נמצא נושא שם ה' לבטלה. והשאלה היא אם גם המסופק אם בירך ברכות השחר חל עליו הכלל 'ספק ברכות להקל', או שמא מאחר שהגדרתם של ברכות השחר הם כברכות השבח יכולים תמיד להחמיר ולברכם.
אכן, להלכה מצינו שרק מי שמסופק אם בירך ברכת המזון עליו להחמיר ולברך ברכת המזון, זאת מאחר שברכת המזון היא מן התורה, ולכן החמירו בה, אבל בשאר ברכות, שהם מדברי סופרים אין להחמיר, והגם שהם ברכות שבח עדיין יש לחוש לספק ברכות, ולכן המסופק אם בירך ברכות השחר - מוטב שישמע מאחר המברך ויכוון לצאת בברכותיו.

[מקורות: שו"ע אדה"ז סי' סז ס"א. סי' קפד ס"ב-ג]