האם יש לברך ברכות השחר גם אם לא נתחייב בחלקן?

תשובה:

ברכות השחר נתקנו בכדי להודות להקב"ה על הנאתנו מעולמו, ואנו מברכים אותם בפעם הראשונה בכל יום שאנחנו נהנים מהם. אך דנו הפוסקים האם גם מי שמעשית לא התחייב בברכות מסוימות, כגון שהיה ער בלילה ולא נתחייב בברכת 'המעביר שינה' וכו', או עיוור, שלא התחייב בברכת 'פוקח עוורים', וכן מי שלא שומע את קול התרנגול ולא התחייב בברכת 'הנותן לשכוי בינה' וכיו"ב.

אך למעשה, המנהג הוא לברך תמיד את כל סדר ברכות השחר, כדי להודות להקב"ה על הטובה הכללית שהשפיע לעולם, גם אם הוא עצמו לא התחייב בה היום או בכלל.

מי שהיה ער בלילה, לא יברך את ברכות אלו עד לאחר עלות השחר, אך אם ישן והשכים קום לפני עלות השחר – יכול לברך ברכות אלו החל מחצות ובשעה שהתחייב בהם (ובדרך כלל בקומו משנתו מתחייב בכל הברכות ה"ארוכות" (על נטילת ידים עד "אלוקי נשמה ... המחזיר נשמות לפגרים מתים", וכן מ"המעביר שינה" והלאה), אך לגבי הברכות הקצרות ייתכן שלא התחייב בכולן, ולכן מומלץ לחכות איתן עד עלות השחר).

[מקורות: שו"ע אדה"ז סי' מו ס"ז. סי' מז ס"ז. סידור אדה"ז]