האם יש דינים מיוחדים בשושן פורים למי שאינו גר בירושלים?

תשובה:

ברוב המקומות מציינים את פורים ביום י"ד באדר, אולם ה'כרכים המוקפים חומה מימי יהושע בן נון' מציינים את פורים ביום ט"ו באדר. אולם שמם הכולל של ימים אלו, י"ד וט"ו באדר, הוא: "ימי משתה ושמחה", ולכן הן בני י"ד והן בני ט"ו חייבים לבטא את השמחה בדרך כלשהי בשני הימים, וכדלהלן:

• שני הימים אסורים בהספד ובתענית[1] ואין אומרים בהם תחנון[2].


• אין אבלות נוהגת בהם, למעט בדברים שבצנעא[3].


• הלכה היא שאין עובדים ועוסקים במלאכה ביום הפורים[4]. ודנו הפוסקים אם תקפה אף היא בשני הימים. אכן, המנהג הוא לא לעשות מלאכה רק ביום שקוראים בו המגילה, כלומר בי"ד לבני הפרזים ובט"ו לבני המוקפים.


• מצוה להרבות קצת במשתה ושמחה הן לבני הפרזים ביום ט"ו והן לבני המוקפים ביום י"ד[5].


• אכן, אודות משתה ושמחה בליל ט"ו לבני הפרזים - נחלקו האחרונים אם יש בזה מצוה[6], שכן אף על הסועד סעודת פורים בליל י"ד נאמר שלא יצא ידי חובתו, כיון שענין הסעודה והפרסומי ניסא שייך ליום[7]. הרבי[8] נוקט שאמנם אין בו מצוה, אך מאחר שלילה זה הוא המחבר בין י"ד לט"ו הרי שאי אפשר להגיע לפרסומי ניסא שביום ט"ו לולי הלילה שבינתיים, ולכן עיקר ההתוועדות של רבותינו נשיאנו היתה בלילה שבין י"ד לט"ו.

[1] מגילה ה, ב ממגילת תענית. וכן פסקו הרי"ף והרמב"ם הל' מגילה פ"ב הי"ג. טושו"ע סי' תרצו ס"ג.

[2] ראה מגילה ה, ב. תוס' מגילה ד, א ד"ה פסק. ריטב"א שם ה, ב. שבלי הלקט סי' ר. ב"י סי' תרצג. לבוש סי' תרצו ס"ח. משנ"ב סי' תרצג סק"ח.

[3] ראה טושו"ע יו"ד סי' תא ס"ז. רמ"א או"ח סי' תרצו ס"ד.

[4] ראה מגילה ה, סוע"א ואילך. טושו"ע סי' תרצו ס"א ורמ"א שם.

[5] כן כתבו רבים מהראשונים - ראה ספר המנהגים למהר"ם, אגודה, תוס' מגילה ו, ב ד"ה ור' אליעזר וכן מבואר מדבריהם שם ד, א ד"ה פסק. וכן משמע בר"ן שם ג, ב בדפי הרי"ף ד"ה אלא מקרא [אבל בריטב"א שם ה, ב משמע שרק אסור בהספד ובתענית ואינו מחויב במשתה ושמחה, וראה גם הגהות ה"ר פרץ לסמ"ק]. ולהלכה, כתב הרמ"א סי' תרצה ס"ב, שחייב במשתה ושמחה קצת בשני הימים. מאידך דעת ביהגר"א שם שלכל אחד חיוב משתה ושמחה ביומו ולא בשני הימים.

[6] הלבוש שם ס"א כתב שיש בזה מצוה ושכך המנהג, אולם הפמ"ג בא"א סק"א כתב שאין חיוב משתה ושמחה קצת אלא בט"ו ביום ולא בלילה, וראה גם לבושי שרד על המג"א סק"ב.

[7] ראה טושו"ע ריש סי' תרצה. מג"א שם סק"ב.

[8] ראה בהרחבה שיחת פורים תשי"ט - תורת מנחם חכ"ה ע' 138 ואילך. וש"נ.