מה נחשב לבישול בשר בחלב?

תשובה:

איסור אכילה והנאה מתערובת בשר בחלב מן התורה הוא רק כאשר הבשר והחלב התבשלו יחד. אבל אם לא התבשלו, אלא התערבבו בדרך אחרת, כגון באמצעות 'כבישה' או 'מליחה', אינם אסורים אלא מדרבנן[1].

כמו כן, קיימים עוד סוגי בישול, שנחלקו בהם הפוסקים האם נחשבים לבישול ממש. כגון:

כלי ראשון - תערובת בכלי שהוסר מן האש והוא חם בשיעור 'יד סולדת בו' - נחשבת כבישול, אף שאין זו דרך בישול הרגילה[2].

עירוי רותחין - שפך חלב רותח מכלי ראשון חלבי על בשר (או להיפך) - נחשב לבישול, אך בדיעבד מותר בהנאה[3]. ולכן יש להיזהר, באם יש מאכל חלבי באשפה שטרם נפגם אין לשפוך עליו שיירי תבשיל של בשר בקר ישירות מן הסיר הרותח, שלא יכשל בבישול בשר בחלב[4].

צליה ואפייה – מאכל חלבי או בשרי שנצלה או נאפה ללא משקה יחד עם המין השני, נחלקו הפוסקים האם נחשב לבישול[5], ולכן לכתחילה יש להחמיר בדבר, ובדיעבד יש לפנות לרב, אן יש מקום להקל בדבר[6]. וכן הדין לענין בשר וחלב שטוגנו יחד[7].

[1] שו"ע שם וש"ך ס"א. רמ"א יו"ד סי' קה ס"א.

[2] ילקוט יוסף סי' פז ס"ט לפי טושו"ע או"ח סי' שיח ס"ט.

[3] ראה טושו"ע או"ח שם ס"י ובט"ז שם סקט"ז. ילקוט יוסף שם ס"י.

[4] ילקוט יוסף סי' פז סכ"ה. הל' בשר בחלב (הופשטטר) פ"א ענף ו סל"ד.

[5] מהאוסרים: פרי חדש סי' פז סק"ב. כרתי ופלתי שם סק"ב. פרי מגדים שם משבצות זהב סק"א. מהמתירים: חוות דעת שם ביאורים סק"א. פרי תואר שם סק"ג. ערוך השולחן שם סקי"א.

[6] שכן אף שככלל נהגו להחמיר, יש מקום להקל בזה בשעת הדחק או במקום ספק – ראה כף החיים שם סקנ"ג. שו"ת שבט הלוי ח"ו סי' קה. ילקוט יוסף שם סי"ג-ד.

[7] שגם בזה נחלקו הפוסקים; מהאוסרים: הפרי חדש והכרתי ופלתי שם. יד יהודה שם פיה"א סק"א ופיה"ק סק"ב. ועוד. ומהמתירים: מנחת יעקב סולת למנחה כלל פה. מהר"ם שיף חולין קיז, ב. הובאו בפמ"ג שם. ולענין הפסק למעשה ראה בהמצויין בהערה הקודמת.