האם ראוי לקרוא לתינוק על שם מי שנפטר בגיל צעיר?

תשובה:

מובא בספר חסידים[1] שאין לתת שם לילד על שם אדם שנפטר בגיל צעיר, מאחר ששם זה נקשר עם מזל רע. אולם דעתו של הרבי היתה, שבאם ההורים מסכימים - אין לחשוש לכך, כאשר לא מדובר בשם (או צירוף שמות[2]) נדיר במיוחד[3]. ובפרט אם מדובר בשם זקנו של התינוק, שהרי זה בכלל מצות כיבוד אב, שהושוותה לכבוד המקום[4].

באם הנפטר בגיל צעיר עצמו נקרא על שמו של אדם שהאריך ימים, ניתן לקרוא לילד בשם זה ללא חשש[5].

הוא הדין שמותר לקרוא שם לילד על שם אדם שנהרג במלחמה באופנים הנ"ל[6].

כמו כן, ניתן לקרוא על שם מי שנהרג על קידוש ה', ואדרבה – זכות גדולה היא[7].

[1] סי' רמד. וראה בהרחבה שמירת הגוף והנפש סי' קנד ס"ב-ד. זיו השמות פט"ו. וש"נ. [2] כמובן מפשטות לשון כ"ק אדמו"ר שבהערה הבאה. וראה קובץ הערות וביאורים גל' תתכב ע' 51 ובהערת המערכת שם. [3] אגרות קודש כ"ק אדמו"ר חי"ב ע' תלד. חי"ג ע' כז (גבי נתינת שם לילד אחר מי שנאבד במלחמה. וראה להלן בפנים סי"ט ['מותר . . אלטער']. וש"נ. קובץ הערות וביאורים שם ע' 53). ולכאורה ה"ה בקריאה על שם מי שאיבד עצמו לדעת ר"ל, שכל עוד מדובר בשם נפוץ – אין בזה בעיה, כנ"ל בפנים. [4] שלחן מנחם ח"ה סי' קיח (ע' קנז ובהע' כא). ומפשטות הלשון ניתן להבין שכן הוא גם אם מדובר בשם או צירוף שמות נדיר במיוחד [אלא שמאידך, יתכן שהשם שהציג השואל היה שם נפוץ, ולכן לא הוצרך כ"ק אדמו"ר לחלק בזה]. [5] חוסן ישועות ח"א, הנהגות היולדת סל"ב, בשם הרב יהודה לייב גרונר שי', שכך הורה כ"ק אדמו"ר. [6] אגרות קודש כ"ק אדמו"ר חי"ב ע' תלב. וראה קובץ הערות וביאורים גל' תתכב ע' 49. גל' תתכד ע' 52.  [8] שלחן מנחם יו"ד סי' קיח (ח"ה ע' קנז-קנח). ובאחד המענות שם: "אבל כמובן שאין אני פוסק דינים ויקבל בזה הוראת מורה הוראה בפועל". וראה גם שמירת הגוף והנפש סי' קנד ס"ד ובהערה שם. קובץ הערות וביאורים שם ע' 52 ואילך. וראה שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' יד (הובא בשו"ת צמח צדק אה"ע ח"א סי' כז אות ד. סי' שלא בסופו) שהריב"ש "התיר בכאן אשה שנתארסה ונהרג הארוס במיורקא ונשאת בכאן ונהרג זה השני, והיה אומר ז"ל, כי אין לומר בזו מזל גורם, אלא זכותו גרם – שנהרג בקדושה".