האם במכירת חמץ צריכים למכור לגוי גם את המקום בו נמצא החמץ?

תשובה:

כחלק מתקנת מכירת חמץ, בשל הקושי להוציא את החמץ מהבית ולמוכרו לנכרי, ובפרט אם הוא מרובה מאוד, התירו להשאיר את החמץ בבית במקום מיוחד, כאשר מקנים לגוי את החמץ יחד עם מקומו, וניתנת לגוי האפשרות להיכנס לבית בכל עת שירצה ולקחת את החמץ.
מעיקר הדין, מכירה גמורה פירושה שמניחים את החמץ בחדר סגור נעול עם מפתח ומוסרים לגוי את המפתח כדי שיוכל להיכנס אליו בכל עת שירצה, עד כי לולי זאת יש חשש להערמה ועד לאיסור החמץ לאחר הפסח . אולם למעשה אין נוהגים כן אלא סוגרים את החמץ במקומות המיוחדים בבית ולא מוסרים את המפתח לגוי , רק הרב המוכר את החמץ עושה כך בעצמו או דואג שמישהו מהמשתתפים במכירה יביא מפתח של מקום סגור, כחנות וכיו"ב .

[מקורות: שו"ע אדה"ז סי' תמח ס"ז, סי"א סי"ג. שו"ת צמח צדק חאו"ח סי' מד-מה. אגרות קודש חי"ג ע' מג]